חלל מלא

עובדות החיים.

מגדל המים בלב הקיבוץ- פעם שקק חיי ילדים סביבו קולות וצחוק.

היום הוא שוקק חלודה

עם דלת כחולה

ומולו עץ חלול.

כוח אדיר של הטבע וסבלנות רבת שנים גרמו לתנועה ושינוי.

חלל חדר את החומר הדחוס של הגזע.

החלל שנפער בגזע העץ מול מלאות מגדל המים 

האין-גזע גרם לי לתהות במגדל ובתוכן שלו, הבלתי נראה.

ועלתה בי מחשבה על דבר שהוא מעבר. לא כאן, בלתי נתפס בחושים ובכל זאת יש הבנה שהוא ישנו.

העץ נראה במבט מהיר כמו עץ מתגעגע, כמה למישהו שאיבד.

אך אני בטוחה שחלל העץ מתמלא מדי פעם בילדים משחקים מחבואים, באור רך על הגזע מבפנים

וברוח כלואה בין הדפנות.

העץ הנדיב והאמנותי איפשר לתנועה בתוכו לקרות ולעבור דרכו, שינוי

ומאז הוא ממלא את החלל שנפער בו בשמחה ושובבות ונושא בתוכו את דור ההמשך.

והוא יפה כל כך.

יופי שהושג ללא מאמץ באחריותו של הזמן.

החיים חולפים עלינו, דרכינו

כמו שחלפו ויחלפו על ילדינו וכן הלאה

מהמראה הזה מתפרצת מולי פשטות מרגיעה

שזהו טבע הדברים.

אנחנו נמשיך להשתנות, לאבד, להיעצב, להתרוקן ולהיפרד

העור ימשיך להתקפל ונדע כי אלו הן עובדות החיים

פנחס שדה כתב בספרו "החיים כמשל"

"לתפוס ולעצב את החיים באמנות " - וזה בדיוק מה שהעץ החלול עשה.

החלל הוא מלא

זו התכונה הכי מובהקת שלו.

בערבית המילה ח'לאל - (حلال)  משמעותה מותר.

כמה מרגיע זה לדעת כי

החלל - מותר לו להתמלא. 

*בתמונות - העץ החלול בקיבוץ גן שמואל.