עץ השקמה
- Maya Haski
- Mar 21
- 2 min read
Updated: 4 days ago
יש עץ שקמה בשכונת הים
שנראה כמו מלך.
כמעט אפשר לחשוב שהבית נמצא בחצר של העץ
ולא העץ שנמצא בחצר של הבית.
קבעתי עם יובל להיפגש ולשמוע את סיפור העץ.
נכנסתי אל הבית דרך הכניסה הראשית מכיוון מזרח.
כמה צעדים ונעמדתי במטבח.
כבר שם הרגשתי את העץ צופה עליי מהחצר.
התרגשתי לצאת אל המרפסת ולפגוש בו מזווית אחרת שהיא לא השביל הציבורי הצידי.
כשעמדנו במרפסת מיד שמתי לב לנוכחותו העצומה.
הגזע והשורשים נושקים למרפסת
ואין הרבה מרחק ביניהם.
שורשי העץ חשופים מעל האדמה, נראים כמו זוחלי-ענק
במבט מלמעלה נראים כמו כף רגל ענקית של כמה דינוזאורים או זרועות,
מחוברים לישות עבת צוואר
וממנה יוצאים ענפים שהם מעין גזעים השואפים מעלה,
וככל שממשיכים להעלות את המבט, העץ מתעדן ועל הענפים תלויים עלים בתנועת הרוח.
העץ עצום.
כיוון הצמיחה של העץ הוא ברור.
הוא צומח לכיוון הבית.
כל העץ פונה אל הבית.
כמו פורש את גופו וזרועותיו בהערכה ותודה גדולה על בחירת השתילה שלו במקום הזה.
ההסתכלות בעץ היא בציר אנכי לשני הכיוונים
הסנטר יורד לכיוון החזה להביט על השורשים שמונחים באדמה
וההסתכלות לאורך הגזע כלפי מעלה
מאלצת הרמת ראש ואולי גם הקשתה קלה לאחור.
תוך כדי שיחתינו עשיתי את זה כמה פעמים וחשבתי איזה מזל שיש להם עץ כזה בחצר
שדורש מהגוף תנועה כזו.
אי אפשר שלא להביט למטה ולמעלה על עץ השקמה הזה
וכמה זה בריא לעמוד השדרה שלנו ואיזה ברי מזל אנחנו שביכולתינו לעשות את זה כל בוקר.
כי העץ כאן, בבית.
מאחר והעץ כל כך קרוב
זה לוקח כמה רגעים לשאת עיניים מלמטה-למעלה-למטה-למעלה עד הצמרת הרחוקה
לא די במבט חטוף כדי לקלוט את הכל
ההסתכלות בעץ היא גם בציר אופקי משום שהעץ כל כך רחב - זרועות התמנון שמונחות על האדמה וגם אלו המתפזרות בחלל לכל רוחות השמיים,
יתר על כן,
קרבתינו אל העץ מאפשרת גם מבט אל הזעיר והקרוב.
אל השתלבות העץ בתוך מרחב כה קטן, שיחים שעוטפים אותו, צמחים מטפסים עליו
כתמים, פצעים וחתכים שהגזעים עברו לאורך השנים,
תפניות וזוויות בעקבות גיזומים שעבר,
חוטרים חדשים שצמחו האביב
שומרים מקום להמשך הצמיחה עם החום הגדול שבדרך.
במהלך הקיץ העץ הנדיב הוא מיקרו אקלים בזכות עצמו
צל גדול ורחב, שומר על לחות האדמה
ועל צינה במידה מסוימת.
כמעט כמו בלב החורש או מערה קטנה.
מזמין אותנו פשוט לשבת אצלו.
העץ הזה מהווה בית גידול לכל כך הרבה יצורים.
חשבתי לעצמי איזו מוזיקה הייתה נשמעת כאן בלי העץ הזה?
ציפור הרי לא שרה מהאדמה.
ציקדות זקוקות לעץ כדי לחזר ולהתרבות.
עטלפים זקוקים לפירות העץ כדי לשרוד
אנחנו זקוקים לחמצן.
יובל בחר לשתול עץ שקמה בחצר ביתו לפני 23 שנה.
כששיתף אותי שחלם לשתול עץ ישראלי בגינה
התפרצה ממנו עדנה שנגעה בליבי.
הוא לא חלם על נדל"ן ביוון או על חומר ריק אחר, אלא
חלם על עץ ארצישראלי.
הסתכלתי על יובל מסתכל בשתיקה על העץ מלמטה-למעלה הלוך ושוב
כנראה עשה זאת כבר מאות אלפי פעמים
ראיתי את הקשר המיוחד של שניהם.
קשר של אדם ועץ
וזה קשר לתמיד.
אני מאמינה שכמו שכל אדם נושא עימו סיפור
כך גם העצים.
נושאים איתם סיפור .
אולי נוכל להחזיר להם על נדיבותם
אם רק נשב בצילם, נהיה קשובים ונסתכל עליהם
מקרוב.
שמחה שפגשתי בסיפורים של שניהם
בימים שהחוץ כל כך ססגוני ומפואר
ומתערבבת לתוך זה מלחמה ארורה ומיותרת.
צער על הארץ הכאובה והמתנה בלתי נסבלת לשובם
נמהלים עם יקיצת הפרחים של האביב הצבעוני.
זה היה מפגש מלא ביופי
שמצמיח תקווה
לקשרים של שלום ואהבה.
אפריל 25
*את כל התמונות צילם בכישרון מאור אדר
Commentaires